משחר עלייתם של משחקי המלחמה על מסכי המחשב מתנהל דיון מתמשך בין אנשים חינוך רבים ומפתחי משחקי המחשב אם אותם משחקי מלחמה שהילדים שלנו משחקים בהם הם חינוכיים או שמא הם מקלקלים את הערכים והחינוך אותו אנו מנסים להטמיע בילדים שלנו. אותם משחקי מלחמה לעיתים עוסקים בדמויות שעליהם להילחם באנשים אחרים או בכוחות רשע או לעיתים דמויות קומיקס או גיבורי על שהורגים את האויבים שלהם. לא מדובר בעובדה שיש כאן טובים מול רעים אלא יותר בעובדה שמנוהל פה על ידי המשתמש משחק שכביכול מעודד אלימות, שימוש באמצעים אלימים כמו אקדחים, אלות וכדומה או שימוש במכות.
מחד אנשי החינוך טוענים כי משחקים נותנים לילדים רעיונות של סוגי אלימות שונים ומעודדת אותם לשימוש באמצעים כמו אלות או אקדחים לפתרון בעיות. עוד הם טוענים כי משחקי מלחמה דורסים את כל הערכים אותם מנסים להקנות ההורים והמחנכים לילדים כמו סובלנות הדדית, אי שימוש באלימות מילולית או פיזית וכדומה. בכדי לחזק את טענתם מביאים לעיתים אותם הורים ואנשי חינוך מקרים בהם ילדים שנהגו באלימות פיזית ועד מקרים בהם נערים או בגירים ביצעו מעשה אלימות עם נשק חם שיחקו בשלב זה או אחר בחיים שלהם באותם משחקי מלחמה.
מאידך טוענים מפתחי המשחקים הללו כי אלו הם משחקים שאינם קוראים לאלימות כלל ויעודם הוא להישאר בתוך מסך המחשב. בנוסף אומרים המפתחים ויצרני המשחקים כי המסך הוא לעיתים בריחה של אותם אנשים עם מחשבות של שימוש באלימות, כלומר, במקום להפגין אלימות פיזית או להשתמש בנשק חם כמו רובים או אקדחים, אותם אנשים בורחים מהמציאות אל העולם הווירטואלי ובכך המשחקים הופכים את העולם לסביבה בטוחה יותר.